<h1>סמ"ק מצוריך סימן רי"א</h1>
<h2>דף ל.</h2>
ואין לשין העיסה בחלב ואם לש כל הפת כולה אסורה מפני הרגל עבירה, ומסיק רבינא (דף ל"ו) דבעינא דתורא שפיר דמיא). א) פי' מותר ללוש בחלב עוגה קטנה כעינו של שור מפני שנאכלת מיד ולא יבא לידי שכחה שיאכלנה עם הבשר, עכ"ל תוס' (שם). וששאלתם לאפות פשטיד"א עם הפת אי ריחא מילתא היא אפילו בדיעבד או לכתחילה דוקא, רבינו אבי העזרי מתיר בדיעבד והלכה כרבי יוסי דאינו אוסר אלא בשל שעורים מפני שהשעורים שואבים, לשון תשב"ץ (סי' של"ב). עיסה שנילושה בחמין שנתנוה בקערה של בשר בת יומו מותר לאכול העיסה בחלב דהוי נ"ט בר נ"ט, עכ"ל תוס'.
<h2>דף לו.</h2>
ואין לשין העיסה בחלב ואם לש כל הפת כולה אסורה מפני הרגל עבירה, ומסיק רבינא (דף ל"ו) דבעינא דתורא שפיר דמיא). א) פי' מותר ללוש בחלב עוגה קטנה כעינו של שור מפני שנאכלת מיד ולא יבא לידי שכחה שיאכלנה עם הבשר, עכ"ל תוס' (שם). וששאלתם לאפות פשטיד"א עם הפת אי ריחא מילתא היא אפילו בדיעבד או לכתחילה דוקא, רבינו אבי העזרי מתיר בדיעבד והלכה כרבי יוסי דאינו אוסר אלא בשל שעורים מפני שהשעורים שואבים, לשון תשב"ץ (סי' של"ב). עיסה שנילושה בחמין שנתנוה בקערה של בשר בת יומו מותר לאכול העיסה בחלב דהוי נ"ט בר נ"ט, עכ"ל תוס'.
<h2>דף עו:</h2>
אמר רב נחמן אסור להניח כד של כותח אצל כד של מלחא) אבל אצל חומץ מותרב), וכן כד של בשר אצל כותח מותר לפי שהעולם נזהרין, ופת שאפאה עם בשר צלי בתנור פסק רש"י לקולא דמותר לאוכלו בכותח, וגם יש אומרים דאפילו [צלה] דג עם בשר אסור לאוכלו משום דקשה לדבר אחר (ע"ז דף ס"ו בתוספות ד"ה רבא) ודווקא לתנור קטן כעין שלהם אבל בתנור גדול כעין שלנו אין להקפיד, ופירשו לי רבותי המחזיק י"ב עשרונים של מצה זהו תנור גדולג). א) פי' בתיבה אחת פן יפול מן החלב בתוך המלח בלא ראות וימליחו ממנו קדירת בשר. ב) פי' שאם אפילו יפול מן הכותח בחומץ מתבטל שם ואינו נותן טעם אבל חלב או כותח הנופל במלח נראה וניכר הוא מפני שהיא עבה. ג) ואם אפה בו ישראל פשטיד"א בצד אחד מן התנור וגוי אפה פשטיד"א של נבילה בצד אחר אין לאוסרו דודאי ריחא לאו מילתא היא, אבל אם יצא השומן של נבילה ונמשך תחת פשטיד"א של היתר או נוגעות זו בזו אסורה, ואותו דקר שקו' פיילן שבה מוציאין הפת מן התנור אם נמשך השומן של הפשטיד"א נבילה על גבו לא יוכל ישראל להשתמש בו באותו היום עד למחר ולמחר מצי להשתמש בה, ואף על גב דגזרינן שאינה בת יומא אטו בת יומא מכל מקום שאני הכא דלא אפשר שלא יעשה הגוי דקר חדש בשביל ישראל, וכן מחבת שלנו שקורין טרפ"א נראה דהוי כתנור שלהם שהן קטנים ואם אפה תחת הטרפ"א עם הפשטיד"א לא מצי למיכליה אלא עם בשר, עכ"ל תוס' (ע"ז דף ס"ו ד"ה רבא).
